כולנו מודעים ליתרונות הרבים של החזקת חיית מחמד בביתנו, מלבד ההנאה מהשהייה בחברתן, כגון: יתרונות בריאותיים, שלווה וסיפוק לכלל בני המשפחה ועוד.
אולם, יחד עם אותם יתרונות, יש מקרים רבים שבהם יש בעיקר כלבים, המסתובבים חופשי ובאין מפריע ברחובותינו. מצב זה בוודאי מועיל לכלב עצמו וגם לבעליו שפטורים מלבצע עם הכלב את טיולו היומי, אך יחד עם זאת, יש תושבים רבים אשר חרדים וחוששים ממפגש עם כלב כשהוא ללא רצועה, בשעת ערב או בזמן ריצה באחד משבילי היישוב.
איך פותרים את הדילמה הזו? או שמא אין דילמה כלל במקרה כזה ?
החוק להסדרת הפיקוח על כלבים
המחוקק דאג להסדיר את כל הנוגע להחזקת כלבים, תחת החוק להסדרת הפיקוח על כלבים התשס"ג 2002 , שמטרתו העיקרית היא להסדיר את נושא החזקת הכלבים בישראל.
למרות החוק הנזכר לעיל, רבים מאתנו נוכחים לדעת כי במציאות ישנם בעלי כלבים רבים שאינם מודעים לכך שהחזקת כלבם מוסדרת בחוק ובתקנות, וכי עבירה עליהם עשויה לחייב את בעלי הכלב בקנסות ואף בעונשי מאסר.
יתרה מכך, בנוסף לפן העונש, בעל כלב שלא יקיים את לשון החוק עשוי לחוב בנזקי אדם שנפגע מהכלב, אפילו אם לא הייתה התרשלות מצד בעל הכלב, זאת כאשר הכלב גרם נזק לאדם זה או אחר.
במאמר זה אעסוק באחריותם של בעלי חיות המחמד בהתייחס להחזקת הכלב – הן במישור הפלילי והן במישור הנזיקי, ובד בבד אנסה להציע לבעלי הכלבים דרכי פעולה בכדי שיוכלו להגן על עצמם במידה שכלבם תקף אדם אחר או פגע בו.
אחריות פלילית על בעלי הכלבים
החוק להסדרת הפיקוח על כלבים קובע בעיקרו כדלקמן:
מחזיק כלב חייב לשמור על כלב בחצרו. יש לסמן את החצר בשלט "זהירות כלב" ובמידה שהכלב יוצא לרשות הרבים הוא חייב להיות מוחזק ברצועה בידי אדם שיכול לשלוט עליו. אורך רצועה מכסימלי לכלב רגיל נקבע בתקנות 2005 לעד 5 מ' ולכלבים המוגדרים "כלבים מסוכנים" קיימת הגבלת רצועה ל 2- מ', והם מחויבים במחסום על פיהם גם בבית, כאשר בבית נוכח ילד שגילו עד 16 שנים".
כאמור, החזקת כלב עלולה להוליד לא רק חבות אזרחית כספית כלפי מי שנפגע שעליה נרחיב קמעה בהמשך, אלא גם אחריות פלילית.
במקרים רבים של נשיכת כלב, עלול בעליו של הכלב לעמוד לדין פלילי בעבירה של התרשלות בהחזקת חיה, תוך שהוא צפוי בהרשעתו לקנסות ולעיתים אף לגזירת עונשים של מאסר בפועל או של עבודות שירות.
יש לציין שמדובר בעבירה שאינה חייבת לשאת בתוצאה זו או אחרת. כלומר, אם אדם מתרשל בהשגחה על כלבו, ניתן להעמידו לדין פלילי אף אם הכלב לא נשך בסופו של דבר, וגם אם לא נגרם כל נזק. לכן מומלץ מאד לבעלי כלבים לנקוט אמצעי זהירות ולצאת עם הכלב קשור באופן המאפשר שליטה מוחלטת בכלב.
הגשת כתב אישום בגין רשלנות של אדם בהחזקת חיה
במקרה של הגשת כתב אישום בפני בית המשפט בגין רשלנות של אדם בהחזקת חיה הגורמת לחבלה, ייתכן שאף תוגש כנגד אותו אדם תביעה אזרחית במטרה לקבל פיצוי כספי בגין נזקיו של הנפגע.
חשוב להדגיש כי בית המשפט בערכאה הפלילית יעניק בדרך כלל פרשנות בעניין הרשלנות מצד בעלי הכלב, בשני אופנים.
קרי האם עיקר הרשלנות נובעת מהתרשלותו של בעלי הכלב בלבד ? האם ייתכן שהכלב ברח מהחצר ללא ידיעת הבעלים וללא כל רשלנות מצדו ? האם בעל הכלב לא קשר את כלבו או לא שמר עליו בתוך שטח ביתו ובעקבות כך נגרם הנזק לאחר ? או האם ישנן נסיבות אחרות מצד הנפגע דווקא שהביאו לפגיעה ותרמו לה? למשל, האם האדם שהותקף התנהג קודם לכן באופן אלים שיכול היה לגרום לתקיפתו על ידי אותו כלב ? ושמא ייתכן שבכלל מדובר בטעות בזיהוי הכלב ?
יש לזכור כי על פי החוק יש לטייל עם הכלב רק תחת השגחה של אדם בוגר וכאשר הוא קשור ברצועה, תוך הפעלת שיקול דעת על התוצאות שעלולות להתרחש במידה שלא נעשה כך.
אחריות נזיקית של בעלי הכלבים
החוק הקיים בהתייחס לאחריות הנזיקית קובע באופן ברור כי אין זה משנה אם הייתה או לא הייתה התרשלות מצדו של הבעלים – במידה שנגרם נזק, הרי שעל הבעלים של הכלב לפצות את הניזוק.
בסעיף 41(א) לפקודת הנזיקין נקבע כי:
"בתובענה בשל נזק לגוף שנגרם על ידי כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע (להלן – הבעלים) לפצות
את הניזוק, ואין נפקא מינה אם הייתה או לא הייתה התרשלות מצדו של הבעלים".
סעיף זה קובע אחריות חמורה לבעלי כלבים במידה שהכלב פוגע במישהו, ולכאורה אין רלוונטיות האם הייתה התרשלות מצד בעליו של הכלב. כלומר, הנפגע צריך להוכיח אך ורק שנפגע על ידי כלב וכן שנגרם לו נזק, ואז יהיה זכאי לפיצוי.
עם זאת חשוב להדגיש, כי כפי שבהיבט הפלילי ישנם חריגים, כך גם בפקודת הנזיקין: רשלנות בעלי הכלב תימדד, בין היתר, במידה שהייתה התגרות מצד האדם שנפגע על ידי הכלב, או למשל במקרה שבו האדם הנפגע תקף פיזית את בעלי הכלב טרם פגיעת הכלב, או במקרה של הסגת גבול של אדם שנכנס ללא רשות לשטחו הפרטי של הבעלים.
עוד אוסיף כי לעיתים האדם הנפגע מצרף כנתבעת נוספת לכתב התביעה לא רק את בעלי הכלב, אלא גם את הרשות המקומית שמקרה הפגיעה התרחש בשטחה. במקרה כזה, נטל ההוכחה על אותו אדם שנפגע יהיה מהותי וכבד יותר, כאשר הוא יידרש להוכיח התרשלות כלשהי או הפרת חובה כזו או אחרת מצד הרשות – חובה המוטלת עליה בחוק. למשל כאשר הרשות התעלמה מתלונות על כלב מסוכן או על כלב שמשוטט בשטחה ללא פיקוח, דבר שהוביל לאירוע התקיפה והנשיכה על ידי הכלב.
פסיקות בתי המשפט בתיקים בהם נפגעו אזרחים ע"י כלבים
במהלך השנים פסקו בתי המשפט פיצויים כבדים לניזוקים אשר נפגעו על ידי כלבים. יובהר כי אין הכוונה בהכרח שתהיה תקיפה של הכלב בדמות נשיכות או שריטות – די בכך שהנפגע ייבהל מהכלב שקופץ עליו.
להלן מספר דוגמאות הממחישות במקצת את הלך הרוח בפסיקת בתי המשפט לטובת נפגעי תקיפה מצד כלבים שלא ברשות בעליהם:
- מקרה שנדון בבית המשפט בהרצליה: כלב שהתרוצץ באופן חופשי בפארק הפיל רוכבת אופניים מהאופניים והיא נפגעה. בית המשפט פסק לה פיצויים כספיים בסך עשרות אלפי שקלים.
- בית משפט השלום בתל אביב: התובע ננשך בעת שהגיש מים לכלב צמא של מעסיקו, לאחר שריחם עליו. בית המשפט פסק לו פיצוי בסך של יותר מ- 300,000 ₪.
- אותו בית משפט השלום בתל אביב: התובע ננשך על ידי כלב אשר קפץ מעל גדר הבית. בית המשפט פסק לו פיצוי בסך של 194,252 ₪ בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ₪ והוצאות משפט, בגין 10% נכות.
- בית משפט השלום בראשון לציון: התובעת היא אישה מבוגרת אשר הלכה לה לאִטה ברחוב. כלב שאינו קשור קפץ עליה וכתוצאה מכך היא נפלה ארצה. בית המשפט פסק לה פיצוי בסך של כ 70,000 ₪.
- ולסיום, אחד מפסקי הדין התקדימים שהתקבלו היה כשאדריכל מירושלים נאלץ לפצות אישה שננשכה על ידי כלבו בפניה בצורה חמורה, לאחר שליטפה את הכלב בסמוך לשער ביתו. במקרה זה ניתן פסק דין כנגד בעלי הכלב לשלם פיצויים בסך של 1.7 מיליון שקלים, בנוסף לשכר טרחת עורך דין בסך מאות אלפי שקלים.
אחריות בעלי הכלב על מעשיו
לסיכום – האחריות על הכלב ועל מעשיו מוטלת על בעליו למרות שיש הגבלות רבות המתייחסות להחזקת כלב, עדיין החזקת חיות מחמד וגידולן הִנה בהחלט דבר חיובי ומבורך.
יש בעלי כלבים שאף מתייחסים להחזקת כלבם כעניין רכושי לכל דבר ובנוסף לביטוח הבית הם מוסיפים כיסוי ביטוחי נוסף המגן עליהם מפני התרחשויות כדוגמת המתואר לעיל.
בשנים האחרונות, הגיעו למשרדי לקוחות שהוגש נגדם כתב אישום, בעקבות פגיעה של כלבם המשוחרר אשר פגע במשפחת השכן או בילדיהם. למראית עין, לא תמיד הנזק הפיזי שנגרם מפגיעת כלב משוחרר נראה קשה, אולי יחד עם זאת, לעיתים חובבי הכלבים נוטים לשכוח שיש אנשים שקרבה לכלב הולכת עליהם אימים וכי הנזק הנפשי והרגשי, כתוצאה מפגיעה ולו קטנה, היא לעיתים אף קשה יותר מן הנזק הפיזי שנגרם להם.
עו"ד עופר הבר, מתמחה במשפט הפלילי ודיני התעבורה, עומד לרשותכם בכל נושא ובכל עת, הנכם מוזמנים לפנות למשרדנו, על מנת שנוכל לסייע לכם במידת הצורך.
אין במאמר זה משום ייעוץ משפטי והאמור בו אינו מהווה תחליף לכך וכי כל הסתמכות על המידע הנ"ל, הינו באחריות הקורא בלבד.
יובהר, כי כל זכויות היוצרים במאמר זה, הינן של עו"ד עופר הבר וכי אין להעתיק או לעשות בו כל שימוש ללא הסכמתו.
עו"ד עופר הבר, עורך דין לדיני תעבורה ומשפט פלילי בחיפה והצפון לשירותכם.