יחידת תביעות תעבורה חיפה, הגישה כנגד לקוח המשרד, בקשה לפסילתו מלנהוג ﬠד תום ההליכים נגדו, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בﬠבירה של נהיגה בשכרות. לטענת התביעה היו קיימות ראיות לכאורה להוכחת ﬠובדות כתב האישום ובפרט לסירובו של הלקוח לבצﬠ בדיקת נשיפה לאחר שהכשיל את הבדיקה מספר פﬠמים.
בתיק התקיים דיון במעמד הצדדים ולאחר מכן, ביקש עו"ד עופר הבר, מהשופט הדן התיק לפסול את עצמו בתיק העיקרי, על מנת שיוכל להחשף לכל חומר החקירה בתיק וכך היה.
כב' השופט גיל קרזבאום לאחר שמיעת טיעוני הצדדים נתן את החלטתו כדלקמן:
קיום ראיות בעבירת נהיגה בשכרות
מﬠיון בחומר החקירה ﬠולה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת ﬠובדות כתב האישום, כאשר מטופס תחקור החשוד ﬠולה כי המשיב הודה בנהיגה ובשום שלב לא טﬠן כי היה זה אדם אחר שנהג. ﬠם זאת, סוגיית זהות הנהג אינה פטורה מבירור מﬠמיק יותר, ואת נוכח הﬠובדה שלא זוהה באמצﬠות תﬠודת זהות או תﬠודה מזהה אחרת, אלא ﬠל סמך דברי בﬠל הרכב מר …
בהקשר זה יצוין, כי לא נגבתה כל הודﬠה ובהמשך לא נﬠשה ניסיון כלשהו לזחות את המשיב באמצﬠות תﬠודת והות כפי שראוי היה לﬠשות.
לגופה של ﬠבירה, המשיב נשף מספר פﬠמים ללא הצלחה למרות שהוסבר לו כיצד לנשוף והוסבר לו, כי הכשלת הבדיקה תיחשב לסירוב לביצוﬠ הבדיקה ובהתאם ייראה כמי שנהג בשכרות.עם זאת, גם בהקשר זה קיים כרסום בראיות, מהטﬠם שאין בחומר החקירה כל תיאור של אופן הנשיפה, וכיצד התבטאה אותה הכשלה.
שאלת מסוכנות בתיק תעבורה
למשיב מיוחסת ﬠבירה חמורה שיש בה כדי ללמד ועל הסיכון לציבור המשתמשים בדרך.
כאמור לﬠיל, קיימת חולשה מסוימת בﬠוצמת הראיות, הן ביחס לשאלת זהות הנהג והן ביחס לעבירה ﬠצמה.
לאור כל האמור לעיל ובהתחשב בעברו המקל יחסית של הנאשם והפגיﬠה בﬠוצמת הראיות, אני סבור כי אין מקום במקרה זה לפסול את המשיב ﬠד תום ההליכים נגדו.
כאמור, לקוח המשרד לא נפסל עד תום ההליכים ולאחר מכן, גם בוטל נגדו כתב האישום בתיק העיקרי שם הואשם בנהיגה בשכרות, כאשר החוק מורה על פסילת רשיון הניגה לתקופה של מינימום שנתיים.